פסק-דין בתיק ת"ק 011399/01

התובע רכש מאת הנתבעת טיול מאורגן לאירופה למשך 10 ימים.

התובע הזמין את הטיול, כשלושה ימים לפני יציאתו ושילם עבורו סך של 1,200$.

לתובע טרוניות רבות כנגד הנתבעת, מארגנת הטיול, ואלה מתמקדות בנושאים הבאים:

א.         המדריך היה בלתי מיומן, לא התמצא במסלול, לא הכיר את האתרים והרקע ההיסטורי והסבריו היו דלים.

ב.         הנהג היה בלתי מיומן, וכתוצאה מכך בוזבז זמן רב על חיפוש הדרך ומציאת מקום חניה, דבר שגרם לאבדן זמן שהיה אמור להיות מוקדש לסיורים.

ג.          קיצוץ במספר האתרים והמקומות בהם ביקרו כתוצאה מטעויות של המדריך והנהג, כגון  הגעה לדכאו ביום בו המחנה סגור למבקרים או המתנה למדריכה המקומית בשטרסבורג שאיחרה, כך שלא נותר זמן לסיור בעיר.

ד.         התובע נאלץ להמתין זמן רב לקבלת חדר במלון, שכן לטענתו, עקב הצטרפותו לטיול, סמוך למועד היציאה, הנתבעת לא דאגה להזמנת חדר עבורו מראש ולכן היה עליו להמתין זמן רב לקבלת חדר. התובע מציין אירוע בבית המלון בגרמניה בו נאלץ להמתין 45 דקות עד  שקיבל את החדר במלון.

התובע צירף לתביעתו מכתבים ותצהירים של נוסעים נוספים המאשרים כי בטיול נגרמו תקלות מהסוג המתואר. העידו בפני, שני עדים, מר פרדי אדלר ומר גולדין מיכאל, שאישרו כי היו בטיול תקלות ועיכובים, שגרמו להפסד זמן טיול ותיור באתרים, וכן כי היו בעיות עם הנהג והתקשורת בין הנהג והמדריך.

הנתבעת מכחישה את טענות התובע.

מדריך הטיול, מר יאיר עשבי, העיד בישיבת יום 14/1/02 כי הינו מדריך טיולים באירופה משנת 1977, בעל תואר שני ומרצה להיסטוריה וכי ביקר כ - 20 פעמים, בכל אתר בו ביקר עם הקבוצה. המדריך טען, כי בתחילת הטיול בהולנד ובבלגיה התנהל הטיול על מי מנוחות, אלא שבעקבות עיכוב בקבלת החדר עבור התובע בבית המלון בגרמניה, התובע צעק על פקידת הקבלה במלון ולמחרת היום צעק על המדריך באוטובוס וכינה אותו "שקרן" ו"גנב".

העד מיכאל גולדין, שהובא מטעם התובע, אישר דברים אלה.

הנתבעת, כמארגנת הטיול, אמורה לפעול כמיטב יכולתה, למילוי ההתחייבויות כלפי המטיילים, ששילמו במיטב כספם עבור הטיול. במסגרת זו, יש להקפיד ככל הניתן על מסלול הטיול ולוח הזמנים המתוכנן.

מקובל עלי, כי עלולים להיגרם שיבושים וסטיה מלוח הזמנים בשל אירועים שאינם בשליטת הנתבעת. אולם, לאחר שבחנתי טענות ועדויות הצדדים, נראה כי חלק ניכר מן התקלות, עליהן הלין התובע וכן המטיילים הנוספים, כגון חוסר תיאום בין המדריך והנהג, בזבוז זמן מיותר על חיפוש הדרך, הגעה מאוחרת לבריסל ולשטרסבורג והגעה למחנה דכאו, ביום בו האתר סגור, נבעו מחוסר תיאום או מתכנון לקוי וגרמו לאובדן זמן יקר, שאמור היה להיות מוקדש לטיול ולסיור.

הנתבעת הוסיפה וטענה, כי התובע התקשה להתאים עצמו, למסגרת של טיול מאורגן. לאחר ששמעתי את עדות שני המטיילים הנוספים, נראה כי גם אם התובע היה המתלונן הנמרץ ביותר בקבוצה וגם אם נוצר עימות אישי בינו לבין המדריך, על רקע העיכוב בקבלת החדר במלון בגרמניה, הרי שאין בכך כדי לשלול את טענות התובע, באשר לתקלות ועיכובים בטיול, מעבר למידת הסביר והמקובל.

שוכנעתי כי אין מדובר בתקלות מקריות ובאיחורים קלים בהגעה לאתרים, שניתן להתייחס אליהם בביטול. מקובל עלי כי השיבוש במהלכו התקין של הטיול, גרם לאבדן זמן, לפגיעה מההנאה שבטיול ולעגמת נפש.

יחד עם זאת, התרשמתי כי תגובתו של התובע לאירועים, הייתה מוגזמת וכי בהתנהגותו תרם להחרפת המתח, העכרת האוירה ופגיעה בהנאה מהטיול.

אשר לפיצוי הנדרש, התובע  עותר  להשבת  הסכום  ששילם עבור  הטיול בסך של 5,400 ש"ח (1,200$), פיצוי על אי הזמנת חדר בסך 1,000 ש"ח, ופיצוי בגין עגמת נפש בסך 1,000 ש"ח נוספים.

דרישתו של התובע מוגזמת על פניה.

התובע קיבל את הטיול אותו רכש. גם אם נפלו שיבושים כלשהם במהלך הטיול, הרי עדיין הטיול קויים וכך גם מרבית תוכניתו ואין כל הצדקה לדרישה להשבת הסכום ששולם.